כתבה
הכתבה מהווה מעין ידיעה מורחבת המתארת בין השאר אירוע שהתרחש באחרונה בארץ או בעולם, ובדרך כלל מעורבים בו בני- אדם.
היא מיועדת לקורא שאינו נחפז, ושמוכן להקדיש זמן רב יותר לקריאה.
מקומה בעמודים הפנימיים של העיתון.
בדומה לידיעה, גם הכתבה עונה על חמש השאלות: מי? מה? מתי? מדוע? באיזה מקום?
ובנויה משלושה חלקים: כותרת פתיח וגוף.

המונח החזר מס מתייחס לכספים שנוכו לך מהשכר ומהכנסות אחרות והועברו לידי רשויות המס. עקב שיטת "ניכוי במקור" הנהוגה בישראל ,נגבה לעיתים קרובות ,מס ביתר אותו הנך זכאי לקבל החזר מס בצרוף ריבית והפרשי הצמדה. על פי סקר שנערך ,ממוצע החזר מס למרבית השכירים עומד על 7000 שח.

שרות בעיתון
הוא אחד התפקידים העיקריים של העיתון והוא כולל:
הבאת מידע שימושי הנוגע לחיי היום- יום.
כגון:
מודעות - כגון: הצעות עבודה, מכירה, קנייה, מודעות בידור, לימודים ואבל.
הודעות לציבור -כגון: של עירייה, של משרדי ממשלה, של בתי-משפט.
פרסומות - כגון: כתובות, מצויירות, מצולמות, צבעוניות.
פרטים חיוניים - כגון: תחזית מזג-האוויר, טלפונים לשעת חירום, מועדי הדלקת נרות, שידורי הטלוויזיה והרדיו, בתי מרקחת תורניים והודעות.

חברת תכלת צילום אירועים נוסדה ע"י יאקי יעקב אשר התחיל את דרכו כצלם אירועים מקצועי לפני כ-25 שנה. כיום הצוות של החברה מונה כ- 10 צלמים אשר נבחרים בקפידה והם צלמים מקצועיים מובילים בתחום צילום אירועים, צילום חתונות, צילום סטילס, צילום וידאו , עריכת וידאו ועריכת תמונות דיגיטלית ועוד... אחד התכונות הבולטות ביותר בחברת תכלת צילום אירועים היא אהבה למקצוע תוך שימוש באמצעי טכניים החדישים ביותר...

- מידע מוחשי על העיתון: תפקידיו, סוגיו ותהליך הכנתו.

- מגוון תרגילים : אותם יש לבצע לאחר קריאת דפי המידע.

- מגוון משימות: להכנת העיתון .

מגוון פעילויות : בהן יש רעיונות נפלאים להכנת עיתון בתחומים שונים.

התלמידים מתוודעים למרכיבי העיתון, כמו: "ידיעה", "כתבה"
ו"מאמר", לומדים מה כל אחד מהם כולל, מתרגלים, מתנסים
בתהליך הכנת העיתון, משתתפים בפעילויות שונות ומתדיינים בפורום.

אני מקווה שהמורים והגולשים הצעירים ימצאו באתר זה עניין ואתגר.

החומר הרב הנמצא בעיתון ממלא חמישה תפקידים עיקריים:
דיווח
מסירת מידע על אירועים שהתרחשו -או עומדים להתרחש -בארץ ובעולם . העיתון מספר:
מה קרה ?
מי היה מעורב בהתרחשות ?
מתי קרה הדבר ?
באיזה מקום ?
ומה יקרה אחר-כך ?

פרשנות
מתן הסבר לאירועים בחדשות על ידי פרסום דברי העורך, הבעת דעתו של פרשן מדיני, הדפסת קריקטורה הקשורה לחדשות וכתיבת דברי הומור וסאטירה.

ידע
הרחבת אופקים בנושאים שאינם קשורים לחדשות כגון: ספרות, שירה, טבע, מלאכת יד, מחשבים וכדומה.

בידור
כמו: חידונים, תשבצים, סיפורים, קריקטורות ובדיחות.

שירות
הבאת מידע שימושי הנוגע לחיי היום- יום. כמו:
תחזית מזג - האוויר, רשימת טלפונים לשעת חירום, מודעות, פרסומות ועוד...
 

בעיית הצנזורה בעיתונים
אחת הבעיות הקשות, שהעיתון עומד בפניה והמטרידה במיוחד את המורה והמדריך, היא בעיית הצנזורה: בחירת החומר וניפויו. זוהי בעיה עדינה ביותר. חומר הנמסר על-ידי הכותב למערכת העיתון, נובע מצורך פנימי עמוק של הילד לראות את דבריו מודפסים. אכזבה קשה נגרמת לכותב, שהחיבור שלו נדחה. אין הקושי גדול במקרהו של תלמיד, שרשימותיו כבר פורסמו בעיתונים.
השאלה הדורשת טיפול עדין, היא זו של הילדים שיכולת-ההתבטאות שלהם אינה עומדת להם בדרישות הרמה המתאימה לעיתון, כדי לפתור שאלה זו, יש לבקש את עזרת המורים, שיסייעו בידי התלמידים לשפר את רשימתם, או להזמין את הכותב לשיחה, ולהדריכו כיצד לתקן ולכתוב את הרשימה מחדש. אפשר פעם-בפעם לפרסם רשימה חלשה יותר.
התועלת בעידוד הרב שהדבר יעניק לילד החלש, שמאמציו נשאו פרי, שקול כנגד הפגיעה ברמתו של העיתון. מובן שאין להדפיס משפט עם שיבושי מלים ושגיאות סגנוניות צורמות. אלה צריכים להיות מתוקנים על-ידי המערכת. קיצוצים ומחיקת משפטים רבים, רצוי שייעשו בידיעת הכותב.
יסוד חשוב, הצריך להנחות את המערכת בעבודת העריכה, הוא יחס-הכבוד לזולת ושמירה על עקרונות חינוכיים. על הילדים לדעת שאין העיתון קואורדינציה מפרסם חומר הפוגע בילד או במורה. יש מקום למתוח ביקורת על מפעלי בית-הספר, גם על רשלנות ועל
אי-מילוי תפקיד מצד תלמיד זה או אחר.אולם הדבר צריך להיעשות בצורה עיניינית ובלתי פוגעת, בלי לנקוב בשם.
על המורה המדריך להנחות את התלמידים, שירגישו באבחנה עדינה זו מה בין ביקורת לפגיעה אישית. אותה גישה צריכה להיות גם ביחס לקאריקאטורה בעיתון,טיבעה של הקאריקאטורה שהיא מתקיפה את נקודת התורפה בכל חברה ומציגה את הגרוטסקי שבה. אך יש להבחין אבחנה ברורה בין אלה לבין צחוק לחלש ופגיעה במורים או בהנהלה.
שימת לב לנקודות עדינות אלה ופסילת רשימות מבחינה זאת, אין בהן פגיעה חינוכית. אדרבה, דיון משותף על בעיות אלה במערכת יש בו משום חינוך עצמי לכיבוד הזולת.
התחשבות ברגשותיו וביקורת עצמית על גבולות המותר, מתוך משמעת פנימית, הבאה לבלום התפרצות יצרים שלילית.