כדי למלא את כל התפקידים המוטלים על המערכת, עליה להיות מאורגנת היטב, וחלוקת
התפקידים בה צריכה להיות ברורה ומעניינת.
תחושת אחריות אישית תהא מלווה בהרגשת אחריות קולקטיבית וברוח של צוות.

בעיית הצנזורה
אחת הבעיות הקשות, שהמערכת עומדת בפניה והמטרידה במיוחד את המורה והמדריך, היא בעיית הצנזורה: בחירת החומר וניפויו. זוהי בעיה עדינה ביותר. חומר הנמסר על-ידי הכותב למערכת העיתון, נובע מצורך פנימי עמוק של הילד לראות את דבריו מודפסים. אכזבה קשה נגרמת לכותב, שהחיבור שלו נדחה. אין הקושי גדול במקרהו של תלמיד, שרשימותיו כבר פורסמו בעיתונים.
השאלה הדורשת טיפול עדין, היא זו של הילדים שיכולת-ההתבטאות שלהם אינה עומדת להם בדרישות הרמה המתאימה לעיתון, כדי לפתור שאלה זו, יש לבקש את עזרת המורים, שיסייעו בידי התלמידים לשפר את רשימתם, או להזמין את הכותב לשיחה, ולהדריכו כיצד לתקן ולכתוב את הרשימה מחדש. אפשר פעם-בפעם לפרסם רשימה חלשה יותר.
התועלת בעידוד הרב שהדבר יעניק לילד החלש, שמאמציו נשאו פרי, שקול כנגד
הפגיעה ברמתו של העיתון. מובן שאין להדפיס משפט עם שיבושי מלים ושגיאות
סגנוניות צורמות. אלה צריכים להיות מתוקנים על-ידי המערכת. קיצוצים ומחיקת
משפטים רבים, רצוי שייעשו בידיעת הכותב.
יסוד חשוב, הצריך להנחות את המערכת בעבודת העריכה, הוא יחס-הכבוד לזולת
ושמירה על עקרונות חינוכיים. על הילדים לדעת שאין העיתון מפרסם חומר הפוגע
בילד או במורה. יש מקום למתוח ביקורת על מפעלי בית-הספר, גם על רשלנות ועל
אי-מילוי תפקיד מצד תלמיד זה או אחר.אולם הדבר צריך להיעשות בצורה עיניינית
ובלתי פוגעת, בלי לנקוב בשם.
על המורה המדריך להנחות את התלמידים, שירגישו באבחנה עדינה זו מה בין
ביקורת לפגיעה אישית.
אותה גישה צריכה להיות גם ביחס לקאריקאטורה בעיתון,טיבעה של הקאריקאטורה שהיא מתקיפה את נקודת התורפה בכל חברה ומציגה את הגרוטסקי שבה. אך יש להבחין אבחנה ברורה בין אלה לבין צחוק לחלש ופגיעה במורים או בהנהלה.
שימת לב לנקודות עדינות אלה ופסילת רשימות מבחינה זאת, אין בהן פגיעה חינוכית. אדרבה, דיון משותף על בעיות אלה במערכת יש בו משום חינוך עצמי לכיבוד הזולת.
התחשבות ברגשותיו וביקורת עצמית על גבולות המותר, מתוך משמעת פנימית, הבאה לבלום התפרצות יצרים שלילית.